כל הרשימות המתויגות תחת "ריהוט לסלון"

הבית של הילי, יניב, רונה ולני.

יום ראשון, 13 במרץ, 2011

הסלון-לפני

הסלון-אחרי

נישות גבס

הדום מרופד לאחסון צעצועים.

נגיעות של טורקיז

כריות נוי מקטיפה.

כריות מקטיפה של ג'ינג'ר.

את הילי אני מכירה כבר שנים רבות, היא גיסתה של ליהיא חברה שלי טובה. (נשואה ליניב אחיה)
זה התחיל במספר התכתבויות במייל: "עידית היכן אני משיגה כסאות לפינת אוכל?"
"היכן קונים טפטים"? והסתיים ביעוץ לגבי הדירה.
הילי היא בחורה ג'ינג'ית, מצחיקה מעין כמותה כאשר בכל התהליך לא היתה כמעט דקה אחת של רצינות.
כל השיחות התנהלו באנגלית עילגת וצרפתית רצוצה, ללא ספק מפגש בין שתי ג'ינג'יות היה משעשע במיוחד.
ושלא יהיה לכם ספק מדובר בבחורה רצינית בחייה האישיים, עורכת דין אסרטיבית ,שנונה שיורדת לפרטים.
בבית גרים אם כן הילי, יניב, רונה בתם התינוקת ולני הכלבה שעוד ידובר בה בהמשך.
הם גרים בשכונה בצפון תל אביב בשם "הגוש הגדול". המיוחד בדירה שהיא משקיפה לנוף פתוח של חולות,
וגם ניתן לראות פיסת ים מהמרפסת. הדירה בת 4 חדרים ומרפסת שמש.
הילי ציינה בפניי שיש בבית בעיית אחסון קשה, חסרים לה מקומות לאפסן בהם חפצים  וכך נוצר מצב שכל
הצעצועים של הילדה מפוזרים ברחבי הסלון ובפינת אוכל.
להילי ויניב יש את כל ריהוט הבית וגם מבחינת תכנון הדירה לא היה צורך לגעת ולשנות, הדבר היחיד שהפריע לה
שהדירה לא "מגובשת" מבחינה עיצובית וכמובן כאן אני נכנסתי לתמונה.
להילי היה קצת קשה להגדיר לאן היא רוצה "להוביל" את הדירה מבחינה עיצובית. היא רק ידעה שהיא מאוד
רוצה להוסיף את גוון הטורקיז לחלל המרכזי.  שיום אחד בשיחת טלפון צוהלת במיוחד הודיעה לי הילי
שהיא רוצה בית בסגנון סלוניקי. מעתה והילך "סלוניקי" הפך לשם קוד לכל הפריטים בגוון טורקיז שהתווספו לבית.
saloniki here i come. כמובן שכל הצבעוניות התכלת-טורקיז בסגנון ים תיכוני התאימה לי
פיקס לאווירה של הבית. המשך…

באה מאהבה…הבית של אושרה ויריב.

יום ראשון, 26 בדצמבר, 2010

הסלון-לפני

הסלון-אחרי

סלון בסגנון כפרי

סלון כפרי

כריות נוי פרחוניות

אם זכרוני אינו מטעה אותי את השיחה הראשונה עם אושרה קיימה נטע אחותי.
אני זוכרת את נטע מציינת בפני שעלי לחזור אליה על מנת לשמוע יותר פרטים והיא ציינה מספר
פעמים בפניי שזאת בחורה עם אנרגיות מאוד מאוד טובות, אחת שרואים ושומעים את החיוך שלה כבר בטלפון.
גם אני וגם נטע מאמינות שחלק גדול  מהעבודה שלנו נוצרת בעקבות רצון טוב, כשרון אבל חלק לא פחות חשוב
הוא תקשורת בין אישית טובה עם האנשים. אושרה נשמעה לנו כבר מההתחלה אישה עם good vibes
ואכן לאחר החלפת מספר משפטים בטלפון התבהרה התמונה, לאושרה ואמא שלה יש מרכז רוחני שנקרא "מרכז אור האהבה".
אני לא אכביר במילים ותוכלו להכנס ללינק בסוף הפוסט.
המפגש הראשוני איתה ועם בעלה יריב הרגיש כאלו אנחנו מכירות זה זמן מה.
אתם בודאי שואלים את עצמכם כיצד מתקשר העיסוק שלה לעיצוב הבית, אז התשובה לכך פשוטה מאוד,
לאושרה אין ספור אבני קריסטל מפוזרים להם all over ,כמובן שכל אבן מטפלת בתחום אחר, ומתקמדת  בנושאים שונים.
כשאני אומרת אבנים אני למעשה יוצרת "זילות" של אותו טבע דומם כיוון שמבחינתה של אושרה מדובר
בלפחות בילדיה, לכל אבן סיפור  ותדר אנרגטי . בעוד אושרה עוברת בבית וסוקרת בפנינו את
גלריית האבנים שלה, אני תוהה ביני לבין עצמי איך את כל אלה אני הולכת לשלב בעיצוב הכללי של הבית וכשלא פעם
חולפת בפניי מחשבה שגם להפטר מחלק מהאבנים לפחות מבחינתי לא יזיק, כמובן ההרהור אז נמוג ברגע
שהבנתי שמדובר "במקרה לא קל" :-)
מלבד אושרה גרים בבית יריב ושני בניהם הקטנים.יריב הוא פנסיונר של צה"ל והתגלה כבעל "ידי זהב" כך שכל
תהליך ההלבשה של הבית שלרוב מלווה באין ספור בעלי מקצוע, ממדביק טפטים ועד חשמלאי התרכזו כולם  לאיש אחד, כמה נוח!
אושרה ויריב בנו את הבית לפני מספר שנים ובתחילת דרכו העיצובית החליטו לשוות לו מראה הייטקי- מודרני,
שילובי צבעים של שחור, אפור ולבן, רהיטי עור וכו'. לאט לאט עם חלוף הזמן השתנה טעמם
ואושרה, חשקה נפשה בחללים שמשדרים יותר חום וביתיות. המשך…

הבית של עדי ולואיסה

יום שבת, 12 ביוני, 2010

הבית-לפני

סלון-אחרי

נישה עם מדפי זכוכית

עדי,לואיסה ושני בנותיהם שירה ומיכל בנו את ביתם  בהרחבה של קיבוץ כפר מנחם,
מקום מקסים ממוקם ליד גדרה.
הקשר בינו ובין קיבוץ כפי שאתם מכירים מיקרי בהחלט, מדובר בשכונה שלא הייתה
מביישת שכונת וילות בכפר שמריהו. 
אין לי הרבה לספר על התהליך כוון שעדי פנה עלי והסביר שגם הוא וגם אשתו לואיסה
לא מעונינים להצטרף לשיטוט בחנויות כל מה שמעניין אותם הוא שביתם יהיה יפה בסוף.
כמובן שאני ונטע קפצנו על הפרוייקט הזה בהתלהבות רבה
עדי הקציב לנו סכום כסף שהיה אמור להספיק לעיצוב ואיבזור הכניסה, הסלון,
פינת האוכל ומעט נגיעות במטבח.הפרט היחידי שרציתי לקבל מהם הוא עניין המשך…

הכל זהב…הכל זהב…

יום שבת, 1 במאי, 2010
הסלון

הסלון

מבט נוסף לסלון

מבט נוסף לסלון

דקורציה

דקורציה

הכל זהב

הכל זהב

הבית שבתמונות עוצב לזוג באמצע שנות השלושים לחייו, לבתם הקטנה ולתינוק הנוסף שבדרך.
המשפחה לאור ההתרחבות הצפויה החליטה לעזוב את העיר הגדולה ולעבור לדירת מיני-פנטאוז
בת 5 חדרים באם המושבות.
עלי הוטל לעצב את החלל המרכזי וחדר השינה.בתחילת התהליךבעלת הבית התקשתה להחליט על סגנון הבית,
מצד אחד היא מאוד אוהבת קווים מודרניים, נקיים ומצד שני ישנה את אהבתה לחפצים ישנים, חפצים עם "אופי".
בנוסף היא קיבלה בירושה ממשפחתה פריטים כגון: מנורת קריסטלים ישנה, הדום עם גובלן,
רדיו ישן, כוסות קריסטל  ועוד מיני פריטים. המשך…

הבית של לארי וענבל

יום ראשון, 4 באפריל, 2010

 

סלון לפני

סלון לפני

סלון אחרי

סלון אחרי

מראה במקום תמונה

מראה במקום תמונהנגיעות של תכלת בהתאמה לדלת הכניסה

דלת כחולה

דלת כחולה

נגיעות של תכלת

נגיעות של תכלת

ענבל  הגיעה אלי דרך הבלוג, כבר בשיחתנו הטלפונית הבנתי שמדובר במישהי
ממקודת מטרה שיודעת היטב מה היא רוצה, היא סיפרה לי שתקופה ארוכה הם חשבו
לעבור דירה, מבית דו מפלסי לחד מפלסי אך כוון שמדובר בבית מרווח מאוד שמתוכנן בצורה  טובה
עם גינה מקסימה וגדולה, ההחלטה לא הייתה קלה. לאחר דין ודברים עם המשפחה הוחלט להשאר
ובעקבות כך לשדרג את הבית מבחינה עיצובית. במשפחת שיפמן 6 נפשות: ענבל, הבעל לארי
3 בנות ובן מקסימים. בפגישתנו השנייה לאחר שהגעתי עם תוכנית פעולה ותמונות השראה לעיצוב הבית
הגיעה השלב לתכנן לו"ז, הוחלט שאת הפריטים הגדולים נקנה ביחד כגון: פינת אוכל, שידה לכלים,
ריהוט לחדר שינה וכו', אך זה לא דבר קל לתאם פגישה עם אישה  שעובדת במשרה מלאה ומטופלת ע"י 4 ילדים.
במהלך דיי נועז החליטה ענבל להעביר לנו את השרביט כולו ולאפשר לנו ולקנות את הכל לבד, יאמר לזכותה של ענבל
שהיא סמכה עלינו מתחילת התהליך בכל החלטה ושיקול ונתנה לנו יד חופשית בכל, מה שהשפיע לטובה על התוצאה הסופית.
לארי הבעל היה קצת יותר סקפטי  אך ההחלטיות של ענבל הכריעה את הכף. המשך…